פסק-דין בתיק ב"ל 27229-04-11

1.         בפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 15.11.10 אשר קבעה למערערת 40% נכות מיום 1.2.07 עד 30.9.09 ו- 70% נכות מתאריך 1.10.09 ואילך.

2.         עם פתיחת הדיון בפני כב' הרשמת ולך העלה ב"כ המשיב טענה מקדמית לענין התיישנות זאת מאחר וההודעה על החלטת הועדה נשלחה למערערת ביום 8.12.10 בדואר רשום ואילו הערעור הוגש רק ביום 17.4.11, היינו באיחור משמעותי.

3.         ב"כ המערערת בתגובתה טענה כי מניין תקופת ההתיישנות מתחיל עם יום מסירת ההחלטה ומועד זה לא הוכח ע"י המשיב, ולחלופין, כי מדובר בשיהוי קל שיש בו כדי לגבור על הנימוקים העניינים בגוף הערעור, ויש להביא בחשבון את מצבה הבריאותי הקשה של המערערת.

            עוד הוסיפה וטענה כי לא ראוי היה שהמל"ל יעלה בכלל טענה זו.

4.         לאחר שעיינתי בטענות ב"כ הצדדים, להלן החלטתי:

            ההודעה על החלטת הועדה נשלחה למערערת בתאריך 8.12.10 בדואר רשום לכתובתה.

            בשום שלב לא נטען ע"י המערערת או ב"כ כי הכתובת המצויינת שם אינה כתובתה של המערערת ולפיכך עומדת למשיב חזקת התקינות כי דואר רשום שנשלח לכתובתו של אדם ולא הוחזר לנמען ע"י הדואר - נמסר לנמען.

התיק נפתח רק בתאריך 17.4.11 - כלומר באיחור משמעותי.

            בנסיבות אלה אין כל סיבה וטעם שלא לקבל את טענת ההתיישנות משהערעור הוגש זמן ניכר לאחר 30 הימים שהיו באותה עת פרק הזמן להגשת ערעור ממועד שנודע למבוטח על מתן ההחלטה בעניינו עליה מבקש להשיג בפני ביה"ד.

5.         אשר על כן, הטענה המקדמית מתקבלת ואין לאפשר למערערת להמשיך בהליכים בתיק זה בבית הדין.

            תשומת לב המערערת וב"כ מופנית לכך כי באפשרותה להגיש בקשה לבדיקה מחדש ככל שסבורה כי מצבה חמור יותר וכי אחוזי הנכות בשעור 70% אשר נקבעו לה ע"י ועדה זו אינם משקפים מצב בריאותה כיום.

            כמו כן, ככל שטרם התכנסה ועדת אי כושר בעניינה, ומשאחוזי הנכות כפי שנקבעו כאן עוברים את הסף הרפואי המזכה לשם כך - יש להביא עניינה של המערערת בפני ועדת אי כושר בהקדם האפשרי.

ניתן היום,  י"ג בניסן תשע"ב, 05 באפריל 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: